Le texte Le vocabulaire Les révisions
Moed katane
Daf 8b
לְפִי שֶׁאֵין הַמֵּת מִשְׁתַּכֵּחַ מִן הַלֵּב שְׁלֹשִׁים יוֹם. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּקָעָבֵיד בְּחִנָּם.
Traduction
It is because the dead is not forgotten from the heart and put out of mind for thirty days, and therefore, when one laments the loss of a deceased relative within thirty days before a Festival, the pain is still remembered on the Festival. The Gemara asks: What is the practical difference between the two reasons? The practical difference between them is in a case where the eulogizer performs the eulogy free of charge. In that case there is no worry that money that had been set aside for the Festival will be spent, but there is still room for concern about the lingering pain that will be felt on the Festival.
Rachi non traduit
לפי שאין המת משתכח מן הלב שלשים יום. כלומר כיון דמת אין משתכח מן הלב שלשים יום אם מספידו פחות משלשים יום לפני הרגל אתי למספד ברגל דעדיין לא שכחו:
דעביד בחנם. מ''ד משום מעות שזימן לרגל כיון דספדן עביד בחנם שפיר דמי ומ''ד לפי שאין המת משתכח מן הלב שלשים יום בחנם נמי אסור:
Tossefoth non traduit
דקא עביד בחנם. ונראה דהלכה כרב באיסורי. ואפילו לשמואל י''ל דלא אסירי אלא ע''י ספדנא אבל הוא עצמו שרי יותר מתאפק מצערו על ידי צעקה וישמח לאחר זמן:
מַתְנִי' אֵין חוֹפְרִין כּוּכִין וּקְבָרוֹת בַּמּוֹעֵד, אֲבָל מְחַנְּכִין אֶת הַכּוּכִין בַּמּוֹעֵד. וְעוֹשִׂין נִבְרֶכֶת בַּמּוֹעֵד, וְאָרוֹן עִם הַמֵּת בֶּחָצֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עִמּוֹ נְסָרִים.
Traduction
MISHNA: One may not dig crypts or graves on the intermediate days of a Festival in preparation for those who are still alive, but one may adjust previously dug crypts on the intermediate days of a Festival in order to receive a particular corpse. And one may also construct a laundry pond on the intermediate days of a Festival as it does not involve excessive effort. And one may also prepare a coffin if he is together with the corpse in the same courtyard, as in that case everyone knows that he is preparing the coffin for the deceased. Rabbi Yehuda prohibits making the coffin unless one has wooden boards with him that had already been cut before the Festival and that need only to be attached.
Rachi non traduit
מתני' אין חופרין כוכין וקברות. לצורך מתים שדרכן לחפור כוכין וקברות לזמנן לצורך מתים שימותו דטירחא יתירא הוא:
מחנכין. מפרש בגמ':
נברכת. בריכה של כובסין ולית ביה טירחא כולי האי:
וארון עם המת בחצר. שהמת שם מותר לעשות ארון ולנסר הנסרים מתחילה לצורך הארון ולעשותו כולו אבל לא בחצר אחרת שלא יאמרו מלאכה אחרת היא:
ר' יהודה אוסר. להביא עצים ולעשותן נסרים לצורך הארון אא''כ היו מנוסרים בתחילה קודם י''ט:
Tossefoth non traduit
אין חופרין כוכין וקברות במועד. פי' בקונטרס לצורך מתים הוא עושה אפילו כשאין צריך עתה כדתנן בהמוכר פירות (ב''ב דף ק:) המוכר מקום לחבירו לעשות לו קבר עושה רחבה של מערה אבל לצורך המת שמת כבר מותר אפילו ביו''ט שני למיגז ליה גלימא ולמיגז ליה אסא כדאמר בפ''ק דביצה (דף ו. ושם) כ''ש חול המועד ואע''פ שיש לחלק דחול המועד דאורייתא ויו''ט שני דרבנן כמו יו''ט שני דעצרת ויו''ט שני דשביעי של פסח ושמיני עצרת אין נראה דבכל יום שני קאמר בביצה ועוד כל ענין מלאכה חמיר טפי י''ט שני מחול המועד וכמו שפירש בקונטרס דאיירי בחופר מחיים כך פר''ח אבל לאחר מיתה שרי והא דתנינן כוכין וקברות אפילו בלא מת וארון דוקא עם המת שמא כשחופר הוא רגיל לחפור בבית והוי הכירא דצריך למת נראה לי והא דלא שרי הכא לר' יהודה אלא מנסרים המנוסרים מערב יו''ט והתם שרי למיגז ליה גלימא ואסא שמא נסרים יכולים למצוא מנוסרים הרבה אבל גלימא ואסא לא ימצא עשויים או שמא בנסירת נסרים יש קול ופירסום גדול וי''מ דאין חופרין מיירי אפילו לאחר מיתה דומיא דמחנכין דמשמע לאחר מיתה דמפרש בגמ' שאם היה ארוך מקצרו ומחיים אין רגילות לשנותו כי אינו יודע מי ישים בו ויש לפרש שעושה לצורכו או לצורך אחר וכמו שפירש שהיו עושין והא דשרינן בפ''ק דביצה (דף ו. ושם) למיגז ליה גלימא ואסא היינו דוקא כדפרישית שלא ימצא גלימא ואסא עשוי מערב יו''ט אבל כוכין וקברות ימצא הרבה שהיו רגילים לחפור מחיים ומהאי טעמא יכול להיות מותר בזמן הזה לפי שאין עושין כוכין וקברות מחיים:
ועושין נברכת במועד. תימה ואמאי צריך במועד והלא אין מכבסין במועד וי''ל לצורך כל אותם שהתירו חכמים לכבס לקמן בפרק בתרא (מועד קטן דף יג:) וי''מ לרחוץ את המת ותכריכין:
וארון עם המת בחצר. אמרינן בירושלמי אמר רבי מנא הדא דאמר במת שאינו מפורסם אבל במת שמפורסם עושין לו ארון אפילו בשוק כהדא דרבי חנינא חברייהו דרבנן דמך בחול המועד עבדי ליה ארון בשוקא ונראה דלדידן שיש קהלות מועטין חשבינן להו מפורסם לכולהו מתים:
גְּמָ' מַאי כּוּכִין וּמַאי קְבָרוֹת? אָמַר רַב יְהוּדָה: כּוּכִין בַּחֲפִירָה, וּקְבָרוֹת בְּבִנְיָן. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אֵלּוּ הֵן כּוּכִין וְאֵלּוּ הֵן קְבָרוֹת, כּוּכִין בַּחֲפִירָה, וּקְבָרוֹת בְּבִנְיָן.
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: What are crypts and what are graves, and what is the difference between them? Rav Yehuda said: Crypts are constructed by digging and graves are constructed by building. The Gemara adds: That is also taught in the following baraita: These are crypts and these are graves: Crypts are constructed by digging and graves are constructed by building.
אֲבָל מְחַנְּכִין אֶת הַכּוּכִין. כֵּיצַד מְחַנְּכִין? אָמַר רַב יְהוּדָה: שֶׁאִם הָיָה אָרוֹךְ — מְקַצְּרוֹ. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: מַאֲרִיךְ בּוֹ, וּמַרְחִיב בּוֹ.
Traduction
It is taught in the mishna: But one may adjust previously dug crypts on the intermediate days of a Festival. The Gemara asks: How does one adjust a crypt? Rav Yehuda said: If the crypt was longer than the corpse, he shortens it. With regard to this issue it was taught in a baraita: He lengthens the crypt and widens it to make it the right size for the particular corpse.
וְעוֹשִׂין נִבְרֶכֶת כּוּ'. מַאי נִבְרֶכֶת? אָמַר רַב יְהוּדָה: זוֹ בָּקִיעַ. וְהָתַנְיָא: הַנִּבְרֶכֶת וְהַבָּקִיעַ! אָמַר אַבָּיֵי וְאִיתֵּימָא רַב כָּהֲנָא: גִּיהָא וּבַר גִּיהָא.
Traduction
It was further taught in the mishna: And one may also construct a laundry pond on the intermediate days of a Festival. The Gemara asks: What is a laundry pond? Rav Yehuda said: This is a ditch dug in the ground for washing clothes. The Gemara raises a difficulty: Isn’t it taught in a baraita: A laundry pond and a laundry ditch, which indicates that they are different from one another? Abaye said, and some say that it was Rav Kahana who said: A pond and a small pond, i.e., the only difference between them is their size; a laundry pond is larger than a laundry ditch.
Rachi non traduit
גמ' גיהא ובר גיהא. בריכה גדולה שעושין בחצר שיכנסו בו כל השופכים בקיע בר גיהא בריכה קטנה שעושין סמוך לגדולה כדי שיכנסו המים היוצאין מן הגדולה לקטנה שהיא מליאה ונכנסין לקטנה:
Tossefoth non traduit
גיהא ובר גיהא. פי' ר''ח מחמצן ונדיין דפרק לא יחפור (ב''ב דף יט.) וליתא דהתם תנן מרחיקין את הנברכת שלשה טפחים וקאמרינן בגמ' לא שנו אלא מן החמצן אבל מן הנדיין ארבע אמות ובתוספתא. תני מרחיקין את הנברכת ואת הבקיעה שלשה טפחים:
וְאָרוֹן עִם הַמֵּת בֶּחָצֵר. תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: עוֹשִׂין כָּל צוֹרְכֵי הַמֵּת. גּוֹזְזִין לוֹ שְׂעָרוֹ, וּמְכַבְּסִין לוֹ כְּסוּתוֹ, וְעוֹשִׂין לוֹ אָרוֹן מִנְּסָרִין הַמְנוּסָּרִין מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף מְבִיאִין עֵצִים וּמְנַסְּרָן בְּצִינְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ.
Traduction
It was taught in the mishna: And one may also prepare a coffin on the intermediate days of a Festival if he is together with the corpse in the same courtyard. The Gemara comments: We already learned this, as the Sages taught in the following baraita: One may tend to all the needs of the deceased on the intermediate days of a Festival: One may cut the deceased’s hair for him if it was too long, and one may wash his clothing, i.e., his shrouds, for him, and one may construct a coffin for him from boards that had already been cut from the eve of the Festival. Rabban Shimon ben Gamliel says: One may even bring timber and discreetly cut it into boards in the privacy of his house.
Rachi non traduit
וארון עם המת בחצר. כלומר כשמת בחצר (שפיר דמי) דמוכחא מילתא דלצורך המת עבידא מצי למיעבד ארון ובאותה חצר:
מנסרין המנוסרין. יש עמו נסרין מתוקנין מערב המועד דטורח גדול לעשותן במועד:
Tossefoth non traduit
ומנסרן בצנעא. ואסור בפרהסיא ויש ליתן טעם דלא דמי לההיא (שבת דף קמו:) דכל שאסרו חכמים משום מראית העין כו' ודמי טפי לההיא דפ' אע''פ (כתובות ס. ושם) צינור שעלו בו קשקשים כו':
מַתְנִי' אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בַּמּוֹעֵד, לֹא בְּתוּלוֹת וְלֹא אַלְמָנוֹת, וְלֹא מְיַיבְּמִין — מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ. אֲבָל מַחְזִיר הוּא אֶת גְּרוּשָׁתוֹ.
Traduction
MISHNA: One may not marry a woman on the intermediate days of a Festival, not virgins and not widows, and one may not perform levirate marriage with his sister-in-law, if his brother died childless, because it is a joyous occasion for him. However, one may remarry his divorced wife on the intermediate days of a Festival, as this is not as great a joy for him.
Rachi non traduit
מתני' מפני ששמחה היא לו. מפרש בגמ':
מחזיר גרושתו. דאינה שמחה כל כך:
Tossefoth non traduit
אבל מחזיר גרושתו. בירושלמי הדא דתימא מהנישואין פירוש גרשה אחר נישואין והחזיר אבל לא מן האירוסין:
וְעוֹשָׂה אִשָּׁה תַּכְשִׁיטֶיהָ בַּמּוֹעֵד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא תָּסוּד, מִפְּנֵי שֶׁנִּיוּוּל הוּא לָהּ. הַהֶדְיוֹט תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ, וְהָאוּמָּן מַכְלִיב. וּמְסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְמַתְּחִין.
Traduction
And a woman may engage in all her usual cosmetic treatments to enhance her physical appearance on the intermediate days of a Festival. Rabbi Yehuda says: She may not apply lime to her skin because it is temporarily a disgrace to her, as she is unattractive before the lime is peeled off and will therefore be distressed during the Festival. The mishna continues: A layman, who is not a skilled tailor, may sew in his usual manner if necessary for the Festival, whereas a craftsman may form only temporary stitches. And one may interweave the cords attached to the frames of beds upon which a mattress is placed. Rabbi Yosei says: One may only tighten the cords but not interweave them.
Rachi non traduit
ועושה אשה תכשיטיה. הני תכשיטין דקא מפרש בגמ':
לא תסוד. בסיד מפני שניוול הוא אצלה עכשיו במועד שהיא תסוד בסיד ומצטערת:
ומסרגין את המטות. בגמ' מפרש:
גְּמָ' וְכִי שִׂמְחָה הִיא לוֹ, מַאי הָוֵי? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, וְכֵן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, וְאָמְרִי לַהּ: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְפִי שֶׁאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה. רַבָּה בַּר [רַב] הוּנָא אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁמַּנִּיחַ שִׂמְחַת הָרֶגֶל וְעוֹסֵק בְּשִׂמְחַת אִשְׁתּוֹ.
Traduction
GEMARA: It was taught in the mishna that one may not marry a woman on the intermediate days of a Festival, because it is a source of joy for him. The Gemara asks: And if it is a source of joy for him, what of it? Isn’t there is a mitzva to rejoice on a Festival? Rav Yehuda said that Shmuel said, and, so too, Rabbi Elazar said that Rabbi Oshaya said, and some say that Rabbi Elazar said that Rabbi Ḥanina said: The reason that one may not get married on the intermediate days of a Festival is because one may not mix one joy with another joy, as each requires its own celebration. Rabba bar Rav Huna said: The reason is because he forsakes the rejoicing of the pilgrimage Festival and occupies himself with rejoicing with his wife.
Rachi non traduit
גמ' מאי הוי. וכי שמחה אסורה ביו''ט:
דאין מערבין שמחה בשמחה. כלומר בעינן דלישמח בשמחת מועד לחודיה:
Tossefoth non traduit
לפי שאין מערבין שמחה בשמחה. גזירת הכתוב כדדריש לקמן מקרא דשלמה ובירושלמי דריש מדכתיב מלא שבוע זאת וטעם נראה קצת דכמו שאין עושין מצות חבילות דבעינן שיהא לבו פנוי למצוה אחת ולא יפנה עצמו הימנה וכן שמחה בשמחה יהיה לבו פנוי בשמחה:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: הָא דְּרַבָּה בַּר [רַב] הוּנָא — דְּרַב הוּא. דְּאָמַר רַב דָּנִיאֵל בַּר קַטִּינָא אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בַּמּוֹעֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ'', ''בְּחַגֶּךָ'' — וְלֹא בְּאִשְׁתֶּךָ.
Traduction
Abaye said to Rav Yosef: This statement of Rabba bar Rav Huna is actually a statement of Rav, as Rav Daniel bar Ketina said that Rav said: From where is it derived that one may not marry a woman on the intermediate days of a Festival? As it is stated: ''And you shall rejoice in your Festival'' (Deuteronomy 16:14). This verse emphasizes that you must rejoice in your Festival and not in your wife.
Tossefoth non traduit
בחגך ולא באשתך. עיקר דרשה הוא ולא אסמכתא כדאמרינן פ''ק דחגיגה (ד' ח:
ושם) ורב אשי האי בחגך מאי דריש ביה:
עוּלָּא אָמַר: מִפְּנֵי הַטּוֹרַח. רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר: מִפְּנֵי בִּיטּוּל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה.
Traduction
Ulla said: The reason one may not marry on the intermediate days of a Festival is due to the excessive exertion that the wedding preparations demand, which is prohibited during the Festival. Rabbi Yitzḥak Nappaḥa said: The reason is due to the neglect of the mitzva to be fruitful and multiply. If it were permissible to get married during the intermediate days of a Festival, people would delay getting married until then in order to save money by avoiding the necessity of preparing separate feasts for the Festival and for the wedding. In the meantime they would neglect the mitzva of procreation.
Rachi non traduit
מפני הטורח. ליטרח לצורך נישואין וטירחא במועד אסור:
משום ביטול פריה ורביה. דאי שרי נשואין ביו''ט אין אדם נושא אשה כל השנה כולה אלא ממתין עד המועד שיהא עושה סעודה אחת למועד ולנשואין:
Tossefoth non traduit
מפני הטורח. ומתניתין הכי פי' מפני ששמחה היא לו וטורח בה יותר מדאי:
מפני ביטול פריה ורביה. ומתני' ה''פ... מפני ששמחה היא לו ומשהה אותה ברצון עד הרגל שיהא שמח או שיהיה פנוי והא דקתני אבל מחזיר גרושתו שאין שמחה לו ולא שייך עירוב בשמחה ולא מניח שמחת הרגל וגם אין טורח בה וגם ביטול פריה ורביה אין כאן שהיה לו אשה כבר וסתמא דמילתא יש לו בנים וגם אין רגיל לשהות דבר זה עד הרגל וסעודת ברית מילה מותר לעשות בחול המועד דליכא שמחה כדאמרינן פ' קמא דכתובות (ד' ח.) דלא מברכין שהשמחה במעונו משום דאית ליה צערא לינוקא אי נמי כיון שזמנו קבוע אין לבטל זה מפני זה אבל סעודת פדיון הבן צריך עיון אם מותר לעשות במועד ואין לומר הא זמנה קבוע תינח בזמנה שלא בזמנה היאך יהא מותר ונראה לי דקיימא לן כרב אשי דדריש בחגיגה בפ''ק (ד' ח:
ושם) בחגך ולא באשתך ואינו אסור לערב שמחה בשמחה ועי''ל דלא חשיבי שמחה בשמחה כי אם סעודת נישואין לבד:
מֵיתִיבִי: כָּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ אֲסוּרִין לִישָּׂא בַּמּוֹעֵד —
Traduction
The Gemara raises an objection from the following baraita: All those whom the Sages said are prohibited to marry on the intermediate days of a Festival
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source